נזז

נָזַז (cmp. זוּז I) to be unsteady. Lev. R. s. 10 שנ׳ לבו עליו Ar. (ed. נתגאה; Ex. R. s. 37, v. זוּחַ I) whose heart within him was unsteady (whose mind was unbalanced, who was wanton). Hif. הִזִּיז to make unsteady. Part. pass. מוּזָּז, pl. מוּזִּין staggering, reeling. Pesik. Zutr. Haăz., ed. Bub. p. 115 (expl. מזי רעב, Deut. 32:24) שיהו מ׳ … מפני הרעב they shall be reeling and shall fall on the dunghill from hunger; Sifré Deut. 321 מאווים ברעב (or מאוזים, read: מוּזָּזִים) staggering in starvation; Yalk. ib. 945 מוּזָּחִין, v. נָזַח.